חגי תשרי

תומר פטר בושן
6 באוק׳ 2017
זמן קריאה 1 דקות

תשרי זה מין חודש מוזר כזה, עם הרבה איחולים, הרבה אוכל והרבה משפחה. בשנה שעברה הייתי בן פחות מחודש אז לא כל כך שמתי לב לפרטים, אבל השנה אני לוקח חלק במה שהגדולים קוראים לו "חגי תשרי" ו"די כבר עם הארוחות המשפחתיות" או "די כבר עם הארוחות בכלל" (בגלל זה הכניסו באמצע יום צום, לא? ), ומה אני אגיד לכם?! התבלבלתי כבר מכל הימים האלו. איזה יום היום? הולכים לגן? נשארים בבית? מסיימים מוקדם? יש ארוחה בערב? הולכים לישון רגיל? יש טיול ארוך בבוקר? ועוד כל מיני שאלות שצצו לי במהלך החודש הזה. אבל...אני חייב לומר שגם די נהנתי מכל תשומת הלב המרוכזת הזו. חברים מהקיבוץ שלא ראו אותי הרבה זמן (כי תמיד אמא ממהרת לאנשהו..) התלהבו מאד לפגוש אותי שוב מטייל בין שבילי הקיבוץ ("וואי כמה גדלת", "וואי איזה ירכיים", "וואי איזה יפה אתה !".... הסמקתי...אה וגם "איך כלב נובח?", "איך חתול מיילל?" הם לא יודעים שאני כבר ב"איך חמור נוער?" !!)

וגם יש עוד בונוס אמיתי בחגי תשרי (חוץ מתשומת הלב, מהאוכל הטעים ומזמן פינוק עם המשפחה....)- מתחילים להרגיש בחוץ קצת רוח (או כמו שאני אוהב לומר "רווווווחחחחחח") וכבר אפשר לצאת לטייל בשעות הצהריים ולהצליח לנשום. אומרים שעוד מעט יבוא החורף. אני עוד לא יודע מה אני חושב עליו (אני יודע שאמא מאד מחבבת אותו..). בכל מקרה- אשתף אתכם במחשבותיי עליו בפוסט הבא. בינתיים הנה קצת תמונות מן הימים שהיו.

חג שמח!!!